דו"ח איגוד האינטרנט העולמי מציג: תמורות ברחבי העולם בנושא פריסת IPv6

מהדו"ח של איגוד האינטרנט העולמי לגבי פריסת IPv6 לשנת 2018, עולה כי ב2018 ממשיכה המגמה לעבר אימוץ IPv6, שמקבלת לאחרונה תשומת לב גם מהתקשורת העולמית עקב המחסור החמור (מאוד) בכתובות IPv4. הפוסט הזה יוקדש לניתוח של הדו"ח הזה על היבטיו הרלוונטים לקוראינו בישראל.

לפני שאתייחס לדו"ח איגוד האינטרנט העולמי בנושא פריסת IPv6 לשנת 2018, אציין שאיגוד האינטרנט הישראלי עד כה לא טרח אפילו לענות על רוב השאלות ששלחתי לו על הבעיות במסמך… דיי ברור למה הם החליטו להתעלם מרוב שאלותיי (למה לענות כשאפשר להתעלם לגמרי משאלות קשות??). אם אקבל תשובה (מה שכנראה לא יקרה…) אעדכן על כך בפוסט חדש. אציין שאדם טוב אשר תורם גם כן לקידום פריסת IPv6 בישראל (וגם מתעניין בIPv6 כמוני), שמו דניאל בישראל (שהוא גם בעל ה-Domain הזה, לסקרנים), דאג לפרסם בפורום האיגוד פוסט בנושא מיוזמתו עם קישורים שבקשתי שיצרף. רק אציין בהערת אגב קטנה, שתגובה (עדיין לא הבנתי לחלוטין אם נכתבה לפוסט שדניאל פרסם) לגבי הטענות על הדו"ח פורסמה. בהמשך יצא פוסט מסודר גם על התגובה הזאת.

מצב פריסת IPv6 במבט כלל-עולמי לשנת 2018

נעבור לסיקור הדו"ח ונתחיל מהסתכלות על ה-Key points… אז מה קרה בעצם ב2018? יש 3 נקודות מרכזיות שמוצגות בתחילת הדו"ח. ראשית – מוצג לנו שמעל ל25 אחוז מרשתות האינטרנט המחוברות מציגות קישוריות IPv6. לסקרנים ששואלים מה זה אומר "להציג קישוריות IPv6", ניתן לראות בהמשך הדו"ח הסבר מפורט על כך תחת הכותרת IPv6 routing ואני מצטט:

There exist 54,154 Autonomous Systems (networks) advertised in the global BGP routing database, as seen by Hurricane Electric. Of these, 13,947 (25.8%) advertise an IPv6 prefix, and 13,704 advertise both IPv4 and IPv6 prefixes. 243 networks only advertise IPv6 prefixes. APNIC also publishes a report on BGP and their numbers vary a little as the BGP database seen by any given operator differs from that seen by other operators but are approximately the same.

כלומר, יש כ54 אלף רשתות אינטרנט ברחבי העולם (שמוכרזות באמצעות פרוטוקול BGP). מתוכם כאמור, כ14 אלף רשתות (25 אחוז מכלל רשתות האינטרנט) מציגות קידומת של IPv6, מתוכם כ13 אלף מציגות קידומות של IPv4 וIPv6, ו243 רשתות מציגות קידומות של IPv6 בלבד.

הנקודה הבאה בדו"ח מציגה נתון מעודד – לפי הסטטיסטיקות של Google, במעל 49 ממדינות העולם, תעבורת IPv6 עומדת על 5 אחוז ומעלה. הנתון היותר מעודד לדעתי, זה שמדינות נוספות מצטרפות לנתון הזה כל הזמן! הנקודה השלישית דיי דומה באופייה לנתונים בנקודה השנייה – ב24 מדינות בעולם תעבורת הIPv6 עומדת על 15 אחוז ומעלה.

את "התופעה" של רשתות סלולריות שתומכות בIPv6 (ולעיתים משתמשות רק בו) סיקרתי כבר לפני כחודשיים בפוסט שנוגע למעבר עולמי לIPv6 only (שזו המטרה הסופית בפריסת IPv6 – לזנוח את IPv4, דבר שרואים כבר היום). ניסיתי להשיג מWe4G תשובות אם יש תמיכה בIPv6 ברשת הסלולרית שלהם, ללא הצלחה לצערי. לעומת הנעשה בישראל (שזה מסתכם פחות או יותר בלא לענות לשאלות שלי, ואני מתכוון כמובן לWe4G בחוסר המענה שלהם), במדינות אחרות המצב שונה לחלוטין – בארה"ב לדוגמה, דווקא הדחיפה לעבר פריסת IPv6 "מגיעה" ממפעילי הרשתות הסלולריות. לא רק אני אומר זאת כאן, אלא בדו"ח נכתב שחור על גבי לבן מה שאני כותב כאן:

In some countries, major mobile networks are driving IPv6 adoption. In Japan (NTT – 7%, KDDI – 42% and Softbank – 34%), India (Reliance JIO – 87%) and the USA (Verizon Wireless – 84%, Sprint – 70%, T-Mobile USA – 93%, and AT&T Wireless – 57%) national mobile networks have very high levels of IPv6 deployment. Some mobile networks are taking the step to run IPv6-only to simplify network operations and reduce costs.

עוד נכתב בהמשך דו"ח על סוגיה מטרידה מבחינה כלכלית ואני מצטט:

The price of an IPv4 address is near its projected 2018 peak, and cloud hosting providers are starting to charge for IPv4 addresses while leaving IPv6 services free from additional charges for address space.

Increasingly, IPv4 is an unnecessary cost, and a speculative asset. An IT department or CIO that is faced with purchasing IPv4 addresses has reason to ask whether the expense is worth the value. The short answer is that it increasingly is not. Even when not faced with that decision, the company would do better, in the long term, to sell the address space it has and use the money to fund IPv6 deployment, connecting to an upstream ISP that will use translation mechanisms to connect to remaining IPv4-only content.

מהכתוב עולה שהמחיר של כתובת IPv4 עולה (וכבר עכשיו המחיר יקר) – מה שגורם לשימוש בIPv4 להיות יקר ולא משתלם כלכלית אפילו (וידוע שכסף מניע תהליכים, וגם כאן עשוי לגרום למציאת פתרון אחר, כמו תרגום בין IPv6 לIPv4). עוד נכתב, שישנה תופעה מעניינת בקשר למניעים הכלכליים שנובעים ממחסור בכתובות IPv4 – ספקי שירות שונים (כמו ספקי VPS וClouding) מפעילים קישוריות IPv6 ללא תשלום נוסף ומחייבים תשלום על הפעלת קישוריות IPv4.

ספקי תוכן וIPv6 – בעולם "חברים טובים", בישראל לא

בקשר לציטוט האחרון, עולה השאלה – למה זה צריך להטריד אותנו? זה מטריד מסיבה פשוטה מאוד – אין כמעט אימוץ של IPv6 בישראל. אני כבר חושב שמי שקרא מספיק פוסטים באתר, מבין היטב על מה אני מדבר – רק ספק אינטרנט (שמו Xfone 018) מפעיל IPv6, כל השאר לא מפעילים קישוריות IPv6 ללקוחות הפרטיים שלהם. זאת בעיה רצינית שצריכה להטריד אותנו לאור העובדה שאנחנו ב2018 ועדיין אין תוכניות מעשיות בפועל בקשר לפריסת IPv6 רחבה בישראל. את הנושא ההסדרה העצמית צריך לשלול שכן הדבר התפספס לחלוטין, ואולי יש צורך להזכיר למקבלי ההחלטות בישראל שאנחנו ב2018, לא ב2008… דבר שכזה היה צריך להעשות לפחות כמה שנים לפני כתיבת הפוסט הזה (שאולי לא היה נכתב, אם היו מחליטים לעשות משהו בנושא).
הבעיה הזו רק גודלת מכיוון שספקי התוכן (אתרי חדשות, בידור וכדומה) לא מודעים לצורך בפריסת IPv6 כמעט בכלל (וזאת גם עולה מהמסמך של האיגוד, למרות כל הבעיות הרחבות במסמך הזה, ניתן למצוא במסמך חלק שבו נבדקו ספקי תוכן שונים לגבי המוכנות לIPv6).

בניגוד למצב המחפיר בארץ מבחינת מוכנות ספקי התוכן בנושא, בעולם יש יותר מודעות והמצב נראה אחרת. לפי הדו"ח עולה כי מתוך מיליון האתרים הנצפים ביותר (לפי Alexa שבודקת סטטסיטיקות בנושא), 17 אחוז תומכים בIPv6. מתוך 1000 האתרים הנפצים ביותר, 28 אחוז תומכים בIPv6. לשם ההשוואה, ב2017, רק 13 אחוז ממיליון האתרים הנצפים ביותר תמכו בIPv6 – גידול של 4 אחוז בשנה בסטטסטיקה הזו. ב2017, כ23 אחוז מ1000 האתרים הנצפים ביותר תמכו בIPv6 – גידול של 5 אחוז בשנה בסטטסטיקה הזו. כלומר, אנו רואים אימוץ איטי (אבל לפחות קיים) של IPv6 באתרי אינטרנט ברחבי העולם – מה שלא נעשה עד כה בישראל.

לעניות דעתי, המצב שאין ספקי תוכן כמעט בכלל בישראל שמפעילים קישוריות IPv6 נובע גם מהסיבה שאין כמעט משתמשים שמחוברים בקישוריות IPv6 בישראל. כך נוצר מצב של "לופ רקורסיבי" – אין אימוץ של IPv6 כי אין ספקי תוכן בישראל ואין ספקי תוכן שתומכים בIPv6 כי אין מספיק משתמשי אינטרנט עם קישוריות IPv6 וחוזר חלילה. כך נוצר מצב שנותן הן לספקי האינטרנט והן לספקי התוכן להתעלם מהנעשה (כלומר, יש לחברות הללו "תירוץ מספיק טוב" לא להתקדם לIPv6) בנושא ולהמשיך כאילו אין צורך לעשות דבר. כל זה ישתנה לדעתי בקרוב מאוד, ברגע שמשרד התקשורת יתחיל "ללחוץ" על ספקי התוכן וספקי האינטרנט לאמץ IPv6, מכיוון שהרבה לא נעשה (וגם לא "ההסדרה"/התכנון של ההסדרה העצמית שהאיגוד "מקדש", שכבר אמרתי שמאחורי העיקרון הזה אין תכלית שכן אם לא בוצע עד היום, אין טעם לבצע אותו עכשיו).

עולם שבו יש רק IPv6

בסוף הדו"ח, בחלק של ההמלצות נכתב גם כן על המעבר למצב של אינטרנט עם פרוטוקול אחד – IPv6, כלומר זניחת IPv4 לטובת IPv6. לדוגמה, נכתב שחברת Microsoft מעוניינת בביטול קישוריות IPv4 ברשת הפנימית שלה(וגם Facebook). אין פלא, מכיוון שתחזוקה של שני פרוטוקלי אינטרנט (מבלי להתחשב בהוצאות הבסיסיות של כתובות IPv4 שניתן למכור במקום להחזיק אצלך) נחשבת ליקרה ואף מיותרת לעיתים. הקטעים בדו"ח שמציינים זאת הם ברורים, והנה הציטוטים:

Per a recent blog, however, Microsoft is taking steps to turn IPv4 off, running IPv6-only within the company. Their description of their heavily translated IPv4 network includes phrases like “potentially fragile”, “operationally challenging”, and with regard to dual stack operations, “complex”.

ולא רק זאת אלא מצוין בדו"ח גם ש-Facebook פועלת באותה אסטרטגיה:

Facebook reports that they are in the process of turning IPv4 off within their datacentres; IPv4 and IPv6 from outside comes to their load balancers, and behind them it is only IPv6. The effect has been operational improvements and innovation in their software.

לסיכום הדברים, נכתב בסוף הדו"ח:

As noted, networks worldwide are in the process of turning IPv6 on, and some are in the process of turning IPv4 off.

בדומה למה שהצגתי בפוסט שפורסם לפני כחודשיים שצירפתי כבר לפוסט הזה, שבו מוצג המעבר לתמיכה בפרוטוקול אינטרנט אחד. לאור זאת, הדו"ח ממליץ על מעבר מוקדם ככל הניתן לIPv6 לאור ההתקדמות הכלל-עולמית לעבר פריסת IPv6. עוד נכתב שניסיון בתחום קיים, כך שאין ממה לחשוש מחוסר הבנה בנושא – המידע נמצא בספרים וגם באינטרנט ואפשר להעזר בו במידת הצורך. מניסיון אישי, ללקט מידע בנושא דורש בסה"כ יכולות שימוש רגילות בGoogle Search.