משרד התקשורת ממשיך להכשיל את הטמעת פרוטוקול IPv6 במדינת ישראל

משרד התקשורת ממשיך להתעלם מהאינטרס הציבורי הגלום בהטמעת IPv6 באופן מקצועי ונכון, מסרב לענות לשאלותיי באופן ישיר ומנפנף ביד גסה אותי ואת מנהלת ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת בדרישה למענה לשאלותיי המקצועיות. אין כל פליאה שזה המצב, כאשר משרד התקשורת נהיה המשרד לתיאום מחירים בסלולר, משרד שמכשיל את שוק התקשורת הישראלי וגורם לעיכוב בהתפתחות הטכנולוגית של מדינת ישראל. הגיע הזמן לשינוי כיוון באופן מיידי במדיניות משרד התקשורת.

את הידיעה על פרסום תוצאות השימוע בנושא IPv6 ראיתי באמצעות פרסום בבלוג של לביא שיפמן (כאן) לאחר שדניאל (בעל האתר) עדכן אותי בנושא.
לפני שאעבור לניתוח המסמך המדובר, אציין בהערת אגב שתמוה בעיניי שמסמך של 38 עמודים נכתב מנובמבר 2018 עד יולי 2019 – מדובר בתקופת זמן של כ7 חודשים. מנגד, אין זה מפליא שמשרד התקשורת מקבל תקציב קטן ביותר ביחס לחשיבותו האסטרטגית באשר לשיפור מתמיד של התשתיות הטכנולוגיות של מדינת ישראל, אם איננו יכול לפרסם תוצאות שימוע לנושא חשוב כמו IPv6 בזמן סביר יותר. ישנם מספר שימועים שאף לא הסתיימו אף פעם, כך דיווח הכתב אבי וייס באתר טלקוםניוז, בכתבה פה.

לאחר ניתוח של המסמך וארגון שאלות מקצועיות וענייניות, ב25 ביולי שלחתי מכתב בדוא"ל אל לשכת מנכ"ל משרד התקשורת.
השאלות התמקדו בבעיות שנמצאו על ידי במסמך שגובש – כמו כן פירצה שמתירה אף לא לספק IPv6 כלל ללקוחות בתנאים מסויימים, מבלי שמשרד התקשורת מבאר בצורה מפורטת איך אפשר להמנע ממצב כזה.
אני ממליץ לקרוא ולהשוות מול המסמך שפרסם משרד התקשורת, שכן שאלותיי במכתב מסכמות בצורה טובה את הדברים שצריך לבדוק ולהסדיר רגולטורית כמה שיותר מוקדם לפני ביצוע כל מהלך רגולטורי נוסף שקשור להטמעת IPv6.
על כן, המכתב סוכם באמצעות 8 שאלות ממקדות במכתב המדובר:

שלום רב לכם,

אשמח לקבל את התייחסותכם למספר השאלות להלן:

1. עמוד 4, למטה, נכתב:
"למעט מנויים המחזיקים בציוד קצה פרטי אשר אינו תומך בפרוטוקול IPv6 והחליטו שלא להחליפו לציוד התומך בפרוטוקול. וזאת בלבד שבעל הרישיון יידע אותם לעניין הקצאת כתובת IPv6, הסביר להם את משמעות ההחלטה שלא להחליף ציוד והחתים אותם על ויתור להקצאה זו"

עולה מן הכתוב, כי משרד התקשורת יתיר לחברות התקשורת לא להקצות IPv6 ללקוחות עקב החלטה לא להחליף לציוד התומך בפרוטוקול, על אף שבפועל אין קשר בין מתן הקצאה לשימוש בפועל שלה (ניתן יהיה להשתמש לאחר מכן בIPv6, במידה והלקוח יחליט להחליף ציוד מאוחר יותר).

על בסיס מה ההחלטה הזאת התקבלה כשלמעשה סעיף זה מתיר אי-הקצאת IPv6?
האם חתימה על ויתור על הקצאה מונעת קבלת הקצאה של כתובות IPv6 בעתיד אם ידרוש הלקוח הקצאה?

2. שיטות מעבר לIPv6 – נכתב על 4 שיטות מעבר: Dual Stack, Tunneling, Translation ו-IPv6 Only. "המרחק" בין שיטת IPv6 only לTranslation לא גדול לפי ההסבר במסמך, אולם אין הסבר טוב מדוע משרד התקשורת מציע לחברות התקשורת לעבוד עם Tunneling, שכן יש עדיפות ברורה לשיטת Dual Stack. על כן, על בסיס מה ההחלטה להשאיר Tunneling כשיטת מעבר?
תשומת לב לכך שאינני מדבר על מנהור של IPv4 על גבי IPv6, דבר שעדיין לא מיושם באופן נרחב אך ככל שהזמן יעבור, הדבר יתפוס תאוצה. הכוונה שלי היא למנהור IPv6 על גבי IPv4 נכון לכתיבת דוא"ל זה.

3. מענה לטענה 4 – האם חברות תקשורת אשר מספקות שירות לצרכנים שלהם יצטרכו לדאוג לכך שכל שירות שלהם גם שאיננו קשור (או קריטי) לחיבור לאינטרנט יצטרך להיות תומך פרוטוקול IPv6? הניסוח מתיר ספק בנושא, שכן לדוגמה תוכנת Internet Security כלשהיא איננה חיונית לחיבור לרשת, אך היא תצטרך לנטר את הרשת גם בפרוטוקול IPv6 כדי למנוע פגיעות, האם תוכנה זו תידרש בתמיכה בפרוטוקול על אף שיתכן כי חברות התקשורת יספקו תוכנה מסוג זה כספק צד-שלישי בלבד?

4. מענה לטענה 8 – מלבד תיקון הרישיונות שיתבצע, מה משרד התקשורת מתכנן לעשות בנוסף כדי לדאוג ש-IPv6 יוטמע בהצלחה במדינת ישראל? לעניות דעתי, תכנית מסודרת של הטמעת IPv6 דורשת לדוגמה הטמעת הפרוטוקול גם בסקטור הממשלתי, לדוגמה – אתר gov.il איננו תומך עדיין בפרוטוקול IPv6. מה משרד התקשורת יעשה בנידון?

5. מענה לטענה 13 – צוין כי משרד התקשורת ביצע בחינה לעניין הנטל הרגולטורי בנושא. היכן ניתן למצוא את המסמכים בנידון? נכתב על כך שהתקיימו פגישות בשנת 2017 כאשר בין היתר התקיים פורום עם מספר נציגים בנושא. היכן ניתן למצוא את המסמכים בדבר קיום הפורום המדובר + פרוטוקול הפורום (מסמך שכולל את הנאמר על ידי המשתתפים בפורום)?

6. טענה 15 – משרד התקשורת עונה על כך שמותר לגבות תשלום בעבור השירות החדש, ואולם – האם מותר שמפעיל יגבה כסף על כל כתובת חדשה שהוקצתה למשתמש? להזכיר, בIPv6 אין הקצאה של כתובות בודדות ללקוחות אלא "בלוקים" של המון כתובות IP:
https://www.crucial.com.au/
blog/2011/04/15/ipv6-subnet-
cheat-sheet-and-ipv6-cheat-sheet-reference/


לא סביר לגבות על כל כתובת תשלום כספי, בעוד בכל העולם המערבי ספקי אינטרנט מקצים כתובות IPv6 ב"בלוקים" גדולים לכל לקוח מבלי לדרוש תשלום כספי בנידון. מיותר לציין שכל גופי התקינה שעוסקים בנושא, ממליצים על הקצאת בלוקי כתובות גדולים לכל לקוח (/60 או /56 לכל לקוח). יש לציין כי אין עלות כספית גבוהה כלל על מנת לקבל טווחי כתובות IPv6 ברמת הISP שתצדיק גביית תשלום כספי בעבור תמיכה בIPv6 מול לקוחות ביתיים.

לעיון בהמלצות בנושא:
https://www.ripe.net/
publications/docs/ripe-690#4-2-3–prefixes–longer-than–56


7. מענה לטענה 16 – על בסיס איזה נימוק, משרד התקשורת מחייב כל מפעיל לתמוך בפרוטוקול IPv6 ובנוסף לכך – לדאוג שיש שימוש בפרוטוקול? אני סובר כי נכון לחייב הקצאת כתובות IPv6 ללקוחות מבלי לשאול האם הם מעוניינים בכך או לא (לתת כברירת מחדל), אך אין צורך כלל לדעתי לבדוק כי יש שימוע הלכה למעשה, לפחות לא בשלב הזה
… 
אציין בהערת אגב, שמן הראוי לדעתי לנסות לסייע ללקוחות לעבור לפרוטוקול IPv6 באמצעות מתן תמיכה טכנית לכל הדורש.

8. תחת איזו תקנה/חוק/מסמך מתיר, מחייב משרד התקשורת את חברות התקשורת לפי המענה בטענה 28 כי הן יעדכנו גם את כל הציוד הקצה של הלקוחות שרכשו (לא במתכונת של שכירות) מהם? האם משרד התקשורת מחייב את חברות התקשורת לבצע עדכון קושחה באופן יזום מבלי לבקש את רשות הלקוח גם כאשר ידוע בבירור כי מדובר ברכוש שנקנה על ידי הלקוח מחברת התקשורת? הרי ברור כי במידה וחברת תקשורת מכרה ציוד קצה למשתמשים שלה, הציוד איננו באחריות החברת תקשורת אלא באחריות הלקוח שכן זה רכושו (כי הוא קנה את הציוד). לעניות דעתי, אין לחברת התקשורת סמכות לעדכן ציוד קצה (אפילו אם יש לה את היכולת לכך) שנקנה ממנה אך איננו רכושה שכן מדובר ברכוש הלקוח.
כפי שכתבתי בתחילת סעיף זה, אשמח לקבל כל מסמך שמכיל תקנה/חוק/היתר כלשהוא שנותן סמכות חוקית לחברת התקשורת לבצע שינויים יזומים (מדובר בעדכון קושחה) בציוד שהוא רכוש של לקוחות.

אשמח לקבל מענה על כל האמור כאן, שכן השאלות האלה מבארות נושאים חשובים לקראת תחילת הטמעת הפרוטוקול. מן הראוי לבצע את הטעמת הפרוטוקול בצורה מיטבית ולמנוע טעויות מראש אם ניתן.

תודה על המענה,
ליאב

לאחר שליחת המכתב, קיבלתי אישור אוטומטי (למעשה, קיבלתי 2 אישורים כאלה) ומכאן ניתן להבין כי ההודעה הגיעה ליעדה. ככל הנראה מדובר במערכת תהיל"ה ששלחה את הודעת האישור (כתובת הדוא"ל ששלחה את אישור הקבלה כללה את המילה tehila). מדובר בהתייעלות שראויה לציון, על אף שהדבר ככל הנראה לא קשור לפעולה כלשהיא מצד משרד התקשורת.

מאז שליחת המכתב לא קיבלתי תגובה. די ברור לקוראינו למה משרד התקשורת החליט לסנן אותי. על כן, שלחתי העתק בדוא"ל לכתובת הדוא"ל של ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת בתאריך ה31 ביולי:

העתק של מכתב דוא"ל שנשלח על ידי אל מנכ"ל משרד התקשורת. מיועד למזכירות וועדת המדע, מבקש לעדכן את יו"ר הוועדה חבר הכנסת אורי מקלב.

ב8 באוגוסט קיבלתי תגובה מאיילת חאקימיאן, מנהלת ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת:

ליאב שלום רב,

אני מאשרת קבלת פנייתך.

אעביר את הדברים למשרד התקשורת, על מנת לבחון את השאלות שאתה מעלה בפנייה.

לאחר מכן, ב14 באוגוסט קיבלתי תגובה נוספת מאיילת חאקימיאן, על תגובה שקיבלה ממשרד התקשורת:

שלום,

המשרד הפיץ שימוע שבמסגרתו התקבלו עמדת כל הגורמים.

הצוות המשרדי דן בכל ההתייחסויות שהתקבלו וגיבש מסמך החלטה שנחתם ע"י המנכ"ל.

במסמך ההחלטה פורט המענה המקצועי של המשרד לכל הטענות שעלו.

אני בספק רב אם מישהו מקוראינו הבין איך אפילו מילה אחת ממה שנכתב בתגובה של משרד התקשורת עונה באמת על שאלותיי. אני בכל מקרה לא הבנתי איך מ8 שאלות מנומקות היטב הגיעה התגובה דלילה וחסרת כל קשר למה שאני שאלתי.
חשוב לציין כי איילת חאקימיאן, מנהלת ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת, עשתה את עבודתה הציבורית בצורה מקצועית ונכונה ואין לי כל טענה כלפיה שכן הטיפול בעניין מצידה היה מקצועי ותקין לחלוטין.

המסקנה מכל הנאמר לעיל היא פשוטה וברורה – משרד התקשורת החליט לנפנף ביד גסה לא רק אזרח מן השורה, אלא גם עובדת ציבור שמבקשת בסה"כ לעזור בהאצת הפיתוח הטכנולוגי של מדינת ישראל.

חשבתם שכאן נגמר הסיפור? חשבתם לא נכון. מתברר, מניתוח של הכתב אבי וייס באתר טלקוםניוז בנושא, כי לא רק שיש בעיות במסמך התוצאות לשימוע, תיקוני הרישיונות נעשים ללא סמכות "בגלל הגדרה שגויה ולא חוקית של התיקונים" – כך נכתב בכתבה המצורפת.

מזעזע ומחריד להבין כי אין סוף למפולת הזאת. המשך יבוא וכנראה בקרוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *