100% הטמעת IPv6 בסין עד 2025 – תכנית מציאותית או משאלת לב?

לאחרונה, כאשר גלשתי ב-Subreddit של ipv6, גיליתי כתבה מעניינת בנושא הטמעת IPv6 בסין. התחזית בכתבה הזאת מדברת על לא פחות מ100% הטמעה של פרוטוקול IPv6 ברחבי סין עד שנת 2025.

אין כל טעם שאנחש האם סין תצליח לעמוד בתחזית הזאת. אולם, באמצעות ידע כללי, עם הכתבה שתוצג בפוסט זה וקצת היגיון בריא, אני סובר שסין תעמוד בתחזית הזאת, על אף שיתכן שאני אתבדה.
קוראינו ישאלו מדוע דווקא סין יכולה להרשות לעצמה לפרסם תחזית שכזאת, תחזית שאפתנית לכל הדעות שעמידה בצפייה הזאת תדרוש כמות לא מבוטלת של משאבים. ובכן, כדי לבאר מדוע אני סובר שסין תעמוד בתחזית הזאת, "אניח" מספר עובדות שמחזקות את קו המחשבה המדובר:

  • סין היא מעצמה כלכלית בקנה מידה עולמי. אסור לשכוח שסין היא מדינה לא דמוקרטית, כלומר כל פעילויות הממשלה הינן מונחות לפי קו אידיאולוגי-מחשבתי אחיד וברור שאין לסטות ממנו. באתר זה אין אנו מתעסקים בפוליטיקה שכן זה לא עניינו לשפוט בנושאים האלה. אולם היתרון הברור של מדינה כמו סין בא לידי ביטוי ביכולת לבצע משימות. חושבים שאני ממציא? סין היא כנראה בין המדינות היחידות בעולם ש"השכילו" להקים חומת אש ממשלתית (וכנראה היחידה שהקימה חומת אש ענקית ומתוחכמת כל כך) כדי להפעיל צנזורה מקיפה ויסודית על כל מנת מידע בתעבורת האינטרנט שיוצאת ונכנסת לסין. פרויקט בסדר גודל כזה דורש הנחיה ממשלתית ברורה, ויאמר בהערת ביניים כי פרויקט כזה מתאפשר לרוב במדינות שאינן דמוקרטיות. לפיכך, אם סין בנתה חומת אש ממשלתית ענקית, היא יכולה לדחוף לעבר הטמעת IPv6 בהחלט ובקלות. את הרעיון הזה מחזקת הכתבה הזאת, אשר ניתן לסכם במשפט הזה:

China’s Communist Party Central Committee and the State Council jointly circulated an Action Plan for Promoting Scale Deployment of Internet Protocol Version 6(IPv6)(“Plan”), and set detailed targets and steps for the next few years, aiming full transition to IPv6 by 2025.

כלומר, כבר בסוף שנת 2017, נקבע על ידי הממשלה הסינית (החלטה שהיא מחייבת) שעד 2025 תהיה הטמעה בהיקף של 100%. כלומר, מדובר בתהליך שנמשך זה כבר כמעט שנתיים ומשך התהליך הוא כ7 שנים. באופן יחסי 7 שנים אינם הרבה בעבור תהליך כזה (הטמעה מכמעט 0 אחוז ל100 אחוז).

  • ראוי לציין, סין היא יצואנית של המון מוצרים ורכיבי טכנולוגיה. בין היתר, מדובר ברכיבי IoT שדורשים פיתוח ובדיקה. במאגר הכתובות בפרוטוקול IPv4 אין מספיק כתובות ציבוריות לתמוך בכמות משמעותית של רכיבי IoT, כפי שכתבנו בעבר בפוסטים קודמים. הפתרון הלוקה בחסר הוא להפעיל NAT וגם כאן כאמור ישנה בעיה כאשר רוצים לבדוק קישוריות אינטרנט מקצה אל קצה, כלומר תקשורת בין רכיבים אשר נמצאים במקומות שונים. ניתן להוסיף את בעית הoverhead ש-NAT יוצר, שכן יותר קל לנתב תעבורת אינטרנט מבלי שהראוטר יצטרך להחזיק טבלאות NAT בזיכרון שלו.
  • בסין יש הרבה משתמשי סלולר מלבד רכיבי IoT שיתחברו לרשתות 5G. אין מספיק כתובות IPv4 אפילו באמצעות NAT (תת-רשת 10.0.0.0/8 תומכת בכ16 מיליון משתמשים בו זמנית). ניתן לעשות מספר שכבות של NAT. מי שיסתכל במצגת בקישור פה, תחת שקופית מספר 7, יבין מה ההשלכות להפעלת NAT או מספר שכבות… בכתבה המדוברת יש גם אזכור למספר משתמשי האינטרנט בסין:

In the next three years, the Internet in China will be fully upgraded to IPv4/IPv6 dual-stack, and by 2025, fully IPv6 enabled. As an economy with 741 million Internet users, this growth will help considerably in getting the world closer to 50% IPv6 adoption, and with it, a new Internet era

כלומר, בעבור מדינה עם כל כך הרבה משתמשי אינטרנט, לסין אין את הפרבילגיה לדחות את הטמעת הפרוטוקול בלי קץ. זה יכול להסביר את הנחישות והרצון להטמיע IPv6 באופן מלא תוך 7 שנים…

  • נקודה חשובה שעולה מהכתבה – מלבד ההחלטה הממשלתית להטמיע IPv6, יש שיתוף פעולה יפה וחזק מצד התעשייה בסין. זאת עולה לפי המשפט הזה:

China’s IPv6 adoption growth has been driven largely by industry and the investment they contribute to updating network infrastructure, Internet applications, and terminal devices

כלומר, חברות סלולר משתתפות במאמץ הלאומי בסין אך לא רק הן, אלא גם ספקי תוכן, מנועי חיפוש וכדומה – כולם השקיעו מאמצים כדי לדאוג לכך שIPv6 יוטמע:

All three major operators’ DNS recursive resolution servers for the public also support dual-stack. As of November 2018, the total number of LTE and fixed broadband access network users assigned IPv6 addresses by major operators exceeded 865 million, which means that the basic environment for end users to use IPv6 is mature and the transition to IPv6 is underway

Content and application service providers have also been busy upgrading to IPv6. Led by Alibaba, Tencent, Baidu and JD, the top 50 commercial websites and applications have completed IPv6 upgrades. The majority of government departments and state-owned enterprises have also completed the IPv6 transformation of more than 2,000 sets of various websites and Internet systems

חלקם גם דיווחו לפי הכתבה על קשיים במהלך ההטמעה, דבר שעשוי לקרות בהיעדר ניסיון מספק בתחום וגם בהימצאות של תשתיות מיושנות שאינן ערוכות לשינוי (כמו חומרת רשת ישנה או קוד של תוכניות שלא מותאם ל-IPv6). ראוי לציין לחיוב את אותן החברות וספקי השירות שלמרות הקשיים התקדמו בהטמעת הפרוטוקול, מתוך ידיעה כי הסתמכות על טכנולוגיות מעבר הן כמו פלסטר לבן אדם חולה שזקוק לניתוח.

כל ההקדמה (הארוכה) הזאת לא נכתבה לחינם. כל העובדות האלה נועדו להצביע על מדיניות ברורה ונכונה לעבר הטמעת פרוטוקול IPv6. לעומת זאת, במדינת ישראל הכול נעשה כמעט הפוך בצורה מושלמת, מבלי לשכוח שהנושא באחריות משרד התקשורת:

  1. אין תוצאות בנוגע לשימוע IPv6 מצד משרד התקשורת. חיפוש קליל במנוע החיפוש של אתר השירותים והמידע הממשלתי כאן, הראה לי בדיוק מה פורסם בנוגע לIPv6 ומה לא. מכתב בדוא"ל נשלח למשרד התקשורת מזה זמן רב. מיותר לציין, שתגובה לא התקבלה ואין צפי לקבלת תגובה בנושא. ככה אי אפשר לקדם שום דבר, בטח לא נושא סבוך שהסתבך עוד יותר בישראל. אולם, כנראה שאת משרד התקשורת זה פשוט לא מעניין. גם מכתב נוקב ונכון ביותר מצד סטיבן לוי בגלובס (כאן, למעוניינים לקרוא) לא גרם לפקידי משרד התקשורת לנקוף אצבע לתיקון בעיות אחרות בשוק התקשורת הישראלי, ואפילו מכתב נוקב שהתפרסם בגלובס מחיים גרון, סמנכ"ל בכיר טכנולוגיות עתידיות וסייבר לשעבר במשרד התקשורת (למעוניינים המכתב נמצא פה) לא שינה סדרי עולם במשרד התקשורת ו/או גרם לשינויים נדרשים בשוק התקשורת, אז איך ניתן לצפות מצוות של 2 אזרחים מודאגים להצליח לגרום לפקידות במשרד התקשורת לתקן את הבלגן שנוצר?
  2. בניגוד לנכתב בכתבה המוצגת בפוסט זה על הנעשה בסין, אין כמעט שום היערכות הנראית לעין מצד חברות התקשורת, ספקי התוכן והשירות בישראל. על זה כבר נכתב רבות פה, פה, פה, פה ועוד מספר כתבות נוספות אחרות באתר.
    לאחרונה דיווחנו בעזרתו האדיבה של גולש בעל ידע בתחום על כך שיתכן וספקית האינטרנט Hotnet הפעילה IPv6 ברשת שלה. מחיפוש ב-Google גיליתי פרסום נוסף (פורסם 3 ימים לאחר הפרסום שלנו). אולם, מהפרסום הזה עולה שיתכן בהחלט כי הוטנט הפעילה IPv6 אך לא בצורה מלאה (כלומר, חלקית), אולי כחלק מניסוי שמתבצע לבדיקת היערכות, על אף שמדובר בספוקלציה בהיעדר תגובה רשמית. נכון לכתיבת פוסט זה, ניתן לאשר כי רק 018 (ספק אינטרנט קווי) ו-We4G (ספק סלולר) מספקים IPv6, כשאין אישור לכך ש-IPv6 עובד באופן תקין ומול כל לקוחות הוטנט, וזאת לאחר שפניתי אליהם במכתב בדוא"ל, אך תשובה לא קיבלתי.
  3. בנוסף על כך שאין תוצאות לשימוע IPv6 שמשרד התקשורת פירסם, משרד התקשורת לא עוסק בנושא (לכל הפחות לא בצורה גלויה כמתבקש בנושא ציבורי וחשוב כמו זה) ונותן לשוק התקשורת להמשיך לקרוס כשהוא לא מוציא הנחיות ברורות להטמעת IPv6 באמצעות בניית תכנית מסודרת למעבר אל הפרוטוקול "החדש". מאז הועדה בכנסת בנובמבר אשתקד, נראה כי הנושא הוקפא.
  4. בנוסף על נקודה 3, יש לציין כי מלבד אתר Telecomnews, כמעט אף אתר חדשות או עיתון מקוון שעסק בנושא לא השכיל לעקוב (מבדיקה קצרה שלי) אחר ההתפתחויות בנושא ולהתריע על הבעיה שנוצרה ועתה יש לטפל בה בדחיפות. לדוגמה, באתר "אנשים ומחשבים" פורסמה כתבה (כאן, למתעניינים) בעקבות הועדה בכנסת, וגם כן פורסמה כתבה באתר גלובס (כאן) באותן נסיבות.
    מלבד כתבות אלה לאורך השנים פורסמו כתבות בנושא (בהיקף שאיננו מספק לדעתי). יש להזכיר כי אופן השיכחה מהנושא איננו אופייני לעיתון כזה או אחר אלא מדובר בעניין שקשור למרבית העיתונות הסטנדרטית-מסורתית בישראל, ולכן אין לי כוונה להצביע על מקור אחד בעייתי. אולם עליי לציין כי רוב הכתבות שהתפרסמו על IPv6 אינן מעמיקות מספיק בתוך הנושא, ודעתי האישית (כצרכן עיתונות) היא כי מדובר למעשה בכתבות שהן כמעט Copy & Paste של הודעות דוברות של משרד התקשורת, או כתבות שמתייחסות אך ורק לדעתם של פקידי משרד התקשורת, מבלי להסתכל על התמונה הרחבה.
  5. יכולים אם רוצים, האחראים על אתר המידע הממשלתי (gov.il) להנגישו באמצעות IPv6 ובכך לשמש דוגמה. אולם, זה לא קרה ולא ברור מתי זה יקרה. מן הראוי שהממשלה תהווה דוגמה לכל חברות התקשורת וספקי התוכן והשירות בשוק התקשורת ומחוץ לשוק התקשורת בכך שיפעילו IPv6.

ניתן לסכם לאור הנכתב כי סין מתקדמת במרץ רב לעבר יישום החלטה ממשלתית שדורשת הטמעת IPv6 מלאה. בישראל, כאמור, אין שיתוף פעולה כמעט בכלל מצד חברות התקשורת, ההפקרות "חוגגת" כאשר אין תוצאות לשימוע ציבורי חשוב ואין תכנית מסודרת עם הנחיות ביצוע לצורך הטמעת הפרוטוקול. ללא צל של ספק, שר התקשורת הבא יהיה חייב לטפל במחדל החמור הזה בזריזות וביעילות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *