למה לצפות כשמצפים? בדיחות כמו חול ואין מה לאכול

הכותרת המעניינת הזאת "הייתה במחשבתי" זמן מה, ושמרתי אותה ליום מעשה. היום הזה הגיע לצערנו הרב, ואני כמובן מדבר על מסמך שהאיגוד האינטרנט הישראלי פרסם בנושא פריסת IPv6. המסמך שהמלצותיו יפות לכאורה (ממבט ראשוני בלבד), מתגלה כמסמך שנכתב בצורה לא מקצועית בעליל והשאלות שנשאלו נשארות ללא מענה עד כה…

הבעיות שעולות מן המסמך (שנמצא כאן, לסקרנים) הן רבות, שונות ומשונות. הבעיות מתחילות ומסתכמות בזה שכותב המסמך הוא כנראה לא ערן גרף אלא אדם בשם טמיר גרף.  אין לי מושג מי זה טמיר גרף אבל זה בטוח לא ערן גרף, שהוא החתום על כתיבת המסמך וחקר הנושא. לשאלה ששלחתי לאיגוד בנושא עד כה לא קיבלתי מענה, די ברור למה… אם אקבל מענה מהם, אביא זאת לידיעת הקוראים בפוסט חדש.

כאמור, זה שערן גרף חתום בגוף המסמך ובפועל כנראה מישהו אחר כתב את המסמך, זה רק על קצה המזלג. המסמך הזה בלשון המעטה לא מספיק מקצועי – חסר בו יותר מדיי מידע וחלק מהמידע לא מדוייק.

הבעיות שאציין בפוסט הזה הם בעיות בסיסיות (וייתכן שיש עוד שלא ראיתי), והנה הם:

1. בעיות כלליות עם המסמך, כלומר חוסר דיוק במונחים וכו' –

להלן ציטוט מעמוד 4 במסמך:

משיקולים כלכליים, כמו גם משיקולים נוספים דוגמת סיבוכיות ניהול רשתות התקשורת, וסוגיות אבטחת מידע וסייבר.

סייבר עד כמה שידוע לי, מההגדרה שאפשר למצוא באינטרנט (כמו פה), פשוט לא מתאים פה לדעתי מבחינת אוצר מילים מתאים. אבטחת מידע זה דבר אחד, אבל סייבר זה לא אבטחת מידע! סייבר לפי ההגדרה התקנית – רשת מחשבים, ובכלל לא מציין כל קשר ישיר באופן אוטומטי לאבטחת מידע. אז למה בכל זאת משתמשים במינוח הזה? כי זה פשוט נוח כי כולם שומעים ומדברים על "סייבר" כמינוח מקביל לאבטחת מידע בלשון עממית (לא מקצועית), אבל זאת לא הצפייה ממסמך שאמור לייצג מקצועיות ואמינות לקוראיו. אני לא סתם מתעקש על דבר שכזה (שעשוי להראות כעניין קטן) מכיוון שזה מעיד על איכות המסמך.

בתוכן עניינים בתחילת המסמך מופיע הכיתוב "1. תקציר מנהלים" שיש לו קישור. משום מה, אם תלחצו על הקישור – תמצאו שהוא שבור. בכל תוכן העניינים במספרים 1,2,3,4… תמצאו לינקים שבורים. באיגוד טוענים שמדובר בתקלה טכנית. בכל מקרה – לא צריך לקרות בכלל.

חשבתם שזה הסוף של הטעויות וחוסר הדיוק במסמך? לצערנו, זה אפילו לא קרוב להיות הסוף! לדוגמה, בעמוד 19 נכתב כי ש:

ומבטל את הצורך בפתרונות זמניים שהומצאו על מנת להתמודד עם מחסור הכתובות ב-IPv4 כגון NAT ,DHCP וכו'

השאלה המתבקשת שכל מנהל ומהנדס רשת ישאלו זה איך לכל הרוחות DHCP נחשב לפתרון שהומצא כדי להתמודד עם מחסור כתובות IPv4?? אומנם NAT נוצר בשביל למנוע מחסור של כתובות IPv4, אבל DHCP זה לא פתרון זמני בכלל, הרי DHCP קיים גם בIPv6 (קוראים לזה Stateful assignment, לעומת מנגנון הSLAAC שהוא יותר דומיננטי בIPv6, שהוא מממש Stateless assignment של כתובות IPv6).
ובכלל, DHCP גם בIPv4 יכול לחלק כתובות IP ציבוריות ולא רק פרטיות! נכון שהשימוש העיקרי בו הוא אצל משתמשי קצה לצורך חלוקת כתובות IPv4 פנימיות, אבל זה ממש לא אומר שDHCP נוצר בהכרח כדי להתמודד עם מחסור כתובות IPv4. מה גם – שספקי אינטרנט משתמשים בDHCP בIPv4 וגם בIPv6 – כך שאם משתמש מתחבר לספק האינטרנט שלו הוא מקבל משרת DHCPv4 כתובת IP ציבורית יחידה (או תת-רשת אם הוא משלם והוא בעל חשבון עסקי), או אפילו כתובת IPv4 פנימית (ואז נוצר מצב של NAT444). אם הספק תומך בIPv6, אז המשתמש קצה יכול להפעיל בנתב שלו (אם הנתב תומך) לקוח של DHCPv6-PD. בקצרה – PD = Prefix Delegation, כלומר, כדי לקבל מהISP הקצאת תת-רשת בIPv6, יש צורך להשתמש בפרוטוקול DHCPv6 מול הISP…

דבר נוסף שמצאתי כבעייתי – לא ברור לי באופן אישי למה מסבירים במסמך בעמוד 20 על מנהור של IPv6 על גבי IPv4. המנהור היחידי שהייתי ממליץ או מסקר – 6in4, מכיוון שמדובר בשיטת המנהור הטובה ביותר. שיטות כמו Teredo, ISATAP, 6to4 וכדומה – ידועות כבעיתיות, לא משתמשים בהן יותר והן נחשבות למיושנות. רק בניסויים קטנים עם קישוריות IPv6 אפשר להסתמך על זה. אבל חיבור מלא (כמו שצריך להיות) צריך להיות ממומש בIPv6 native – כלומר הקצאה מספק האינטרנט. 6in4 מתאים לקישוריות מלאה אבל בעתיד גם לא יהיה רלוונטי מכיוון שלא יהיה צורך במנהור. כל סוג של מנהור אחר צריך להיות מבוטל לחלוטין, ומה שמצער עוד יותר זה שאפשרות לבצע מנהור נלקחת בחשבון בעמוד 22 – אין חלופות לפריסת IPv6 "טבעי", כמו שצריך להיות (כבר מזמן) בישראל.
שיטות מנהור זה דבר של העבר, וראוי שכותב המאמר יציין זאת בצורה גלויה וברורה.

2. במסמך נכתב שבזק (חברת תשתית) נשאלה לגבי תמיכה בIPv6 ואז מציין שתשתית בזק היא שכבה 2 ושכבה 2 במודל הOSI אדישה לשכבת הIP (תאורטית – אפשר להעביר גם פרוטוקולי אינטרנט אחרים). אני לא מבין כל כך למה בכלל היה צריך לדבר עם בזק על זה… מה גם שידוע ש018 עובדת עם תשתית בזק ומספקת IPv6…. ולכן מדובר בפנייה מיותרת לדעתי (לא שזו טעות קריטית…).

3. ההמלצות במסמך הן המלצות "יפות"… רק חבל שהועתקו בחלקן ממה שנעשה בעולם (כמו הקמת כוח משימה לאומי – אין בזה חדש)… ב2018 זה כבר מאוחר ולא רלוונטי לאור העובדה ששימוע יצא בקרוב (בתקווה) ממשרד התקשורת שהחליט לקחת את העניינים לשליטתו (אחרי שנעשה כמעט כלום בישראל בנושא לעומת מה שנעשה בעולם). את ההמלצות שהאיגוד פרסם אפשר למצוא בחיפוש של Google Search על הנעשה בעולם בנושא. לכתוב המלצות כאלה ולנסח מסמך שלם ומקיף בנושא עם טעויות – בזבוז של משאבים כמו כסף וזמן מצד האיגוד.

4. מי זה טמיר גרף? למה ערן גרף לא חתם על המסמך (ניתן לצפות במאפייני הקובץ)? לזה אין תשובה. האמת? אני ציפיתי שינסו לענות אבל זה כנראה לא "בתוכניות" שלהם. בכל מקרה, לי זה כבר דיי ברור למה הם לא עונים. אם הם כן יחליטו בכל זאת לענות לי (וגם יענו לעניין מן הסתם), אשקול מחדש את דעתי בנושא. בסעיף הבא אני מציין ששלחתי הודעה נוספת והודעה מסכמת (לשני ההודעות עד כה).

5. נשלחו השאלות הבאות:

שלום רב,

לאחר בדיקה של מסמך האיגוד, אני מעוניין לעלות מספר שאלות:
1. לא מצאתי בעמוד 16-17 כל מידע על קצב צריכת כתובות IPv4 בישראל. אולי לא ראיתי את המידע הזה או פספסתי אותו במהלך הקריאה, ולכן אשמח אם יהיה אפשר לצטט את המידע מתוך הנאמר. מדובר במידע חשוב מכיוון שכך יהיה אפשר לדעת מתי ההקצאה של כתובות IP לישראל תיגמר.

2. אני עדיין מחכה לתשובה על שאלתי למה אדם אחר כתוב במאפייני הקובץ ולא כותב המסמך "ערן גרף".
3. בעמודים 16-17 נכתב במסמך ש91 אחוז מכמות כתובות הIP בהקצאה לישראל כבר הוקצו לLIR ישראליים. המידע הזה לפי המסמך נכון לנובמבר 2015. האם לאי גוד יש מידע עדכני יותר?
4. כתוב שלאיגוד יש הקצאה מסויימת של כתובות (3 אחוז מההקצאה לישראל), מה האיגוד עושה עם ההקצאה הזאת כיום?
תודה על המענה,
ליאב.

עד כה אין תגובה. חשבתי שאולי הם לא קיבלו את השאלות (מה שנראה לי מוזר… אבל נניח שמשהו קרה להודעה האחרונה) ולכן שלחתי (ב17.6.18) הודעה מסמכת בנושא, והנה לשונה:

שלום רב,
שולח מחדש את שאלותיי בנוגע למסמך המדיניות של IPv6.
את המסמך המדובר (המקורי) אפשר למצוא פה מכיוון ששמרתי אותו:
תיעוד נוסף למסמך הזה (כלומר, המאפיינים המקוריים שלו) אפשר למצוא גם בTelecomnews (בכתבות של אבי וייס על המסמך).
לאחר בדיקת המסמך (שצירפתי בקישור למעלה), ניתן להבחין כי במאפייני הקובץ כתוב כי כותב המסמך הוא אדם בשם "טמיר גרף" ולא ערן גרף.
איך הדבר יתכן אם כתוב במסמך בעמודים 1 ו2 – "נכתב ונחקר על ידי: ערן גרף"?
כמו כן, יש לי שאלות נוספות:
1. לא מצאתי בעמוד 16-17 כל מידע על קצב צריכת כתובות IPv4 בישראל. אולי לא ראיתי את המידע הזה או פספסתי אותו במהלך הקריאה, ולכן אשמח אם יהיה אפשר לצטט את המידע מתוך הנאמר. מדובר במידע חשוב מכיוון שכך יהיה אפשר לדעת מתי ההקצאה של כתובות IP לישראל תיגמר.
2. בעמודים 16-17 נכתב במסמך ש91 אחוז מכמות כתובות הIP בהקצאה לישראל כבר הוקצו לLIR ישראליים. המידע הזה לפי המסמך נכון לנובמבר 2015. האם לאיגוד יש מידע עדכני יותר?
3. כתוב שלאיגוד יש הקצאה מסויימת של כתובות (3 אחוז מההקצאה לישראל), מה האיגוד עושה עם ההקצאה הזאת כיום?
תודה על המענה,
ליאב.
קיבלתי אישור מהמערכת האוטומטית שההודעה התקבלה. ככל שתתקבל תגובה, אעדכן זאת בפוסט חדש. זה לא הסוף שכן שלחתי את השאלה לגבי עניין "טמיר גרף" עוד פעם מאז ולא קיבלתי מענה (שכן קיבלתי מענה לשאלה אחרת ששלחתי).

6. פאשלות שסוכמו בTelecomnews, אפשר למצוא כאן. את חלקן אפילו לא ראיתי עד הפרסום. את הפרסומים הנפלאים (והמאוד נוקבים) אפשר למצוא כאן וכאן.

7. האמרה המאוד מוזרה במסמך – "אימוץ גישה המשלבת בין הסדרה עצמית לרגולציה רכה" מעלה תהיות רציניות לגבי המסמך. באיזה ייקום כותב המסמך נמצא, כשהוא חושב שהסדרה עצמית בנושא IPv6 תעבוד בישראל? לדעתי, ללא חיוב משרד התקשורת להפעלת IPv6, ברור מה ספקי האינטרנט יעשו… וזה מסתכם בדיחוי של אימוץ IPv6. למה אני כל כך "שלילי" בקשר לעקרון ההסדרה העצמית? אומנם העקרון הזה מאוד יפה לדעתי (ואני בעד הרעיון הזה, אבל לא בישראל), אולם העקרון הזה בכלל לא מתאים בישראל, וזאת לאור העובדה שכאשר נתנו לספקי האינטרנט מספיק זמן להסתדר לבד ולאמץ IPv6, הספקית היחידה שעשתה זאת והפעילה IPv6 לכלל לקוחותיה היא 018. כל השאר – אין IPv6 כרגע וללא חיוב של משרד התקשורת להפעיל IPv6, כנראה שגם לא יהיה בזמן הקרוב. ובכלל, השלב הזה של הסדרה עצמית התפספס בישראל לחלוטין. אנחנו ב2018 ואין שום התדיינות על הסדרה עצמית שהציבור יכול לקרוא ולהשתתף בה כחלק מהמאמץ לקידום IPv6. לעומת זאת, בבריטניה ובבלגיה אפשר כבר למצוא (מזמן) מועצות ליישום IPv6! אין דבר כזה בישראל וגם לא יהיה. אנחנו מסתמכים על הריגולטור (ששמו הוא משרד התקשורת) ועל עזרת איגוד האינטרנט הישראלי שיקדמו את זה… ואם עד היום זה לא התקדם ממש, אז ברור ש"ההסדרה העצמית" שפתאום האיגוד כל כך "מקדש" (ובלי סיבה מוצדקת) פשוט לא מתאים. למי שחושב שרעיון "ההסדרה העצמית" שהאיגוד כתב במסמך זה רעיון "חדשני" (ממש לא, הרי כבר הדבר מיושם בעולם), מומלץ שיקרא את מה שכתוב במסמך מדיניות לאינטרנט (שנחתם לפני הרבה מאוד זמן…) לגבי הסדרה עצמית. בכל מקרה דינו של עקרון ההסדרה העצמית להתבטל בקשר לIPv6 לחלוטין.

הייתי מסכם את זה כך – המסמך הזה כולל בתוכו כל כך הרבה בעיות שבפוסט אחד יהיה קשה לעלות את כולן. האיגוד צריך "לעשות בדק בית" רציני ולבדוק מי הוא כותב המסמך באמת (ואולי הם יופתעו לגלות את האמת…או שלא) ולחשוב הלאה איך מתקנים את זה. זה לא סוף הסיפור (כי יהיו עוד פוסטים כנראה…), שכן אני מחכה לתשובות מהאיגוד (לגבי עניין "טמיר גרף", אם אקבל אותן בכלל) ויש עוד על מה לכתוב.

סגירת תפריט